חדשות - ומה קורה בתחום אנרגית מימן?

מה מעניין אותנו המימן? האם הוא רק טרנד שיעבור, או שהמימן הוא באמת הדבר הבא בתחום האנרגיה הירוקה?

עדין ישנם מספיק מתנגדים לעצם רעיון השימוש במימן ליצירת אנרגיה לשימושים שונים. ואכן יש סיבות לכך, אבל ...

אבל לפני להיכנס לעצם הפומוס הטכני, כדאי לראות מדוע עצם הרעיון לשימוש במימן נכנס לתודעת הציבור כפיתרון פלא. אכן המימן יכול להיות ה"דלק" הירוק "פאר אקסלנס". מהחיבור של מימן לחמצן נוצר חום, וכמוצר נלווה: מים, ז"א שום דבר מזהם. החום משמש להפעלת תורבינות בתחנות כוח, אבל גם להפעלת גנרטורים שיוצרים אנרגיה חשמלית עם שימושים שונים. על השימוש במימן להפעלת קטרי רכבות כבר דיברנו בגיליון קודם של העלון שלנו (ראה)
אבל גם המתנגדים צודקים להתנגד, באם לוקחים בחשבון שתהליכי יצירת המימן . לפי צורת יצירתו המימן מתחלק למספר סוגים, ולהפרדה פשוטה, צורות אלה קבלו כשם "צבע"- באופן קונבנציונלי.
כך, סוגי מין הזולים הם :
מימן אפור (רוב הגדול של המימן שנוצר היום בעולם) נוצר בשיטת Steam Methane Reforming מגז טבעי. זאת שיטה בה המתאן מטופל בקיטור בלחץ של 3-25 בר (1bar  = 14.5 psi) בנוכחות זרז לייצור מימן, פחמן חד חמצני וכמות קטנה יחסית של פחמן דו חמצני . חידוש הקיטור הוא אנדו-תרמי - כלומר, יש לספק חום לתהליך כדי שהתגובה תתקדם/השיטה זו כרוכה ביצירת כמות גדולה של גזי חממה. 
המימן חום, שהואו מופק מפחם. התהליך נקרא גזיפיקציה של הפחם (Coal Gasification), דורש טמפרטורות גבוהות (ז"א אנרגית חום) ובתהליך נוצרים גם חנקן, מטאן, אבל גם פחמן חד ודו-חמצני, אשר משוחררים לאטמוספירה.
מימן שחור - דומה למימן חום, השוני הוא בסוג הפחם ממנו מופק המימן.
מימן כחול - מיוצר בתהליך דומה למימן אפור, רק שרוב הפמן דו-חמצני לא משוחרר לאטמוספירה, אלא נכלא ומוחדר ל"איחסון" מתחת לקרקע, במלכודות גיאולוגיותשל שדות נפט או שדות גז שנוצלו (CSS = Carbon Capture and Storage). בשיטה זו, עדין (או "רק" - תלוי בפרספקטיבה) 10% - 20% מפחמן הדו-חמצני לא נלכדים ונפלטים לאטמוספירה.
מימן ירוק - הוא המימן באמת נקי, כי הוא נוצר באמצעות אלקטרוליזת המים, כאשר החשמל מיוצר ממקורות אנרגיה מתחדשים (שמש, רוח, גלים, מפלי מים...). לצערנו, יצירת המימן הירוק הינה היקרה ביותר, ליצירת 1 קג של מימן ירוק דרושים 50 קו"ש של חשמל. לכן המימן הירוק מהווה כיום כאחוז אחד מסהכל השימוש במימן בעולם.
מימן ורוד: מיוצר גם כן בתהליך של אלקטרוליזת המים, רק שאנרגיה חשמלית מיוצרת בתחנות כח געריניות, כך שבעצם גם המימן הורוד הוא ידידותי לסביבה, בדומה למימן הירוק.
מימן הצהוב - מיוצר גם כן באלקטרוליזת המים, המקורות אנרגיה חשמלית הינם בעצם עירבוב של מקורות "ירוקים", בהתאם לזמינות מקורות ייצור החשמל.
מעיון על השיטות ייצור המימן, אפשר להבין שבאצם המימן יכול לשמש כשיטת אגירת אנרגיה חשמלית, אמנם לא זולה, אבל, בניגוד לסוללות לדוגמה, מאוד נקיה - אין צורך בנקיטת אמצעים מיוחדים לסילוק הפסולת של אגירה בסוללות, לפי הדוגמה דלעיל.
ומה הצפוי לעתיד:
על רכבות ממונעות במימן, כבר דיברנו. אבל לא רק. אפשר לדמיין רכבת החדשה לאילת, אשר עוצרת באיזה מקום בנגב ומתדלקת במימן מיוצר בתחנת כח סולרית. או רכבת משא שלוקחת את מיכלי מימן מאותו מפעל בנגב ומביא את הדלק הנקי למקומות אחרים בארץ כדי לתדלק תחנות לרכבים ממונעים במימן, או תחנות כח קטנות, מקומיות.
זאת, ועוד. 
להגיע למימן ירוק או צהוב עדין לא מספי כדאי, לכן קיימות חברות בעולם וחושבות לפתרונות אחרים. לדוגמה  EthosEnergy הבינלאומית מציעה פתרונות לתעשיית האנרגיה המאפשרת לערבב מימן עם גז טבעי ולהשתמש בתשתית הקיימת, לאחר התאמות המקטינות עלויות תפעול ותחזוקה, ומאריכות את מחזור החיים של הציוד במאות אחוזים תוך צימצום תביעתרגל הפחמנית.הלקוחות מפיקים כך ערך כלכלי, סביבתי וחברתי ןבטח משפרים את עמידתם ביעדים העיסקיים. 
על מימן יצירתו והשימוש בו עוד נשמע.